|
| לזכרו של מורי הנערץ
טקאהיקו אישיקאווה סנסאיי, דאן 9, 2008 - 1917
הייתה בו צניעות גדולה, אשר יחד עם נועם הליכותיו עוררו אהבה והערכה אליו מכל אדם שפגש. היו בו שלווה ורוגע שהשרו תחושת ביטחון עצומה בכל תהליך הלימוד והאימון. הוא היה עבורנו סמכות עליונה שהעניקה לנו ביטחון בידע ובמיומנות שלנו. הייתה לו את היכולת הבלתי רגילה לתת לתלמידים את היכולת ליישם מיד ברנדורי את מה שהוא לימד. הוא זיהה מיד כל בעיה אצל כל תלמיד ידע תמיד לתת את המענה ואת התיקון המדויק. ממנו למדתי את הערך ואת החשיבות של הדיוק בביצוע כל טכניקה. הנוכחות שלו על המזרן הייתה כמו קסם. עם כל מספר מתאמנים, תמיד כל אחד הרגיש שסנסאיי נמצא כל הזמן לידו. גם אם לא הוציא מילה מפיו, כל תלמיד הרגיש שסנסאיי מתקן אותו ומדריך אותו לבצע את הנדרש כהלכה. במבט ובנוכחות המיוחדת שלו. כל תלמיד הרגיש שהוא חשוב לסנסאיי והפיק מעצמו את המיטב. הפרידה מאישיקאווה סנסאיי היא כפרידה מחלק מגופנו, וחלק חשוב ויקר. אני מרגיש בר מזל שזכיתי לבקר אותו עוד פעם אחת, אחרונה, בביתו ביוקוהמה בשנת 2001.
הוא מאוד יחסר לי. שלום לך סנסאיי ותודה רבה על כל מה שהענקת לי. יהי זיכרו ברוך. יונה.
|
